הורות

השבוע הקטנטנים (ואנחנו) עברו אימון שינה.זה לא היה פשוט.אחרי שרגילים לישון בנפרד כדי לא להעיר אחד את השני,אחרי שרגילים לזלול ארוחה מבקבוק באמצע הלילהאחרי שהתרגלו

***הדברים שלא מספרים לנו על הריון ולידה***וואוו. כמה דברים .השנה האחרונה הייתה אחת הקשות בחיי.מעולם לא הרגשתי ביחסים כל כך קשים עם הגוף שלי או

מחר ה1 בספטמבר.ה1 בספטמבר הראשון שלי כאמא.לתאומים.מאז שהייתי בכיתה א לא חיכיתי לו ככה.התאומים הולכים למעון 🙂כבר תקופה ארוכה שחוץ מהרצאות פה ושם- אני בעיקר

לאחרונה אני קוראת כל חומר אפשרי בערךשקשור להריון ובעיקר- ללידהספר מקסים שקיבלתי במתנהוסיימתי לקרוא:"מיומנה של מילדת מתחילה" שכתבה דנה הופרבהוצאת סיאל.מומלץ מאוד.במיוחד למי שאוהבת סיפורי

מתגעגעת ללישון על הבטןמתגעגעת לקפה חם של בוקר ( במקום מים בטעם ברזל )מתגעגעת לקלילות שלימתגעגעת לאנרגיות שלימתגעגעת לפגישות עם לקוחותמתגעגעת להרצותמתגעגעת למראה שליולמלתחת הבגדים

שני תינוקות נמצאים ברחם של האם.תינוק א' : "אתה מאמין בחיים שאחרי הלידה?" תינוק ב': "מה זאת אומרת?! ברור! חייב להיות משהו אחרי הלידה, ברור

כל חיי היה לי חלום אחד, להשיג את המטרות שלי. { מתוך הסדרה "הסימפסונים" , מפי הדמות "הומר סימפסון" } הפוסט הזה נועד לדאוג לזה

לפני קרוב ל-9 שנים, כשעוד הייתי שכירה, כתבתי חזון (במסגרת קורס אימון ניהולי ארגוני ואימון אישי שלמדתי בטכניון בחיפה). את החזון כתבתי לעוד 10 שנים.