ניהול זמן

סופסוף 2020 מסתיימת. שנה שתרשם בדפי ההיסטוריה. ובדיעבד: אני מקווה ומאמינה שבסופו של דבר… לטובה. למדנו ודייקנו כל כך הרבה מתחומי החיים שלנו בגללה ובסופו

אתמול התחלתי, לא להאמין, את שנת חיי ה-40 אז זה הזמן לסיכומולדת קצר על השנה שחלפה.ממה אני אתחיל? ווואוו.זאת היתה שנה מאתגרת בטירוף.זה התחיל מהתלאות

איך אתם מרגישים?שאלה קשה, אה?בשנה כזאת של חוסר וודאות ואי ידיעה כבר אי אפשר לדעת מה לענות- סיכוי טוב שבזמן שנענה, יקרה עוד משהו, שישנה

אח, איזו תקופה שהתחילה במרץ ועוד לא הסתיימה. טיפול 10,000 או ליתר דיוק טיפול שורש לחיים. פתאום הכל התערער לו הוודאות השלווה הבטחון הידיעה העבודה כסף יחסים מסגרות בריאות לנשום בטבעיות לצאת מהבית אוויר ….ומתוך הר הגעש הזה שהתפרץ לו בכאב נראה שפתאום מתחילים סימני חייםניצנים

"הוא היה דמות מעוררת השראה.רק כשנפטר הבנתי כמה לא ניצלתי עד תום את קיומה של הדמות הזאת בחיי"היא סיפרה לי."אדם עם כל כך הרבה יושרה,חוש

עוד 3 ימיםמחצית 2020 תחלוף לה(כמה זה 2020 לחלק ל- 2?20 )וחודש יולי יגיע.2 רבעונים עברו להםוזה מרגיש כאילו השנה הקלנדרית,עוד לא התחילה בכלל.מה הספקנו

הרבה פעמים אנחנו מרגישים לא מאושרים. אבל זה לא אושר שחסר לנו, כי אם תחושת משמעות. אמילי אספני סמית' כתבה על כך בספרה "כוחה של

יום ראשון התחיל בגאווה גדולה.התעוררנו עם הקטנטנים בשעה 5 וחציב7 ועשרה הם כבר היו במעון.רפי יצא לעבוד בתל אביב ואני ישבתי על אינספור משימותוסימנתי וי