שירותי נשים.תור ארוך משתלשל לו.עשרות נשים עומדות וממתינות.וממתינות.וממתינות.אני ביניהן.מרגיש שהתור לא זז.כשאני מתקרבת, אני מגלה – שרק מחצית מהתאים פעילים.בשאר- הדלת סגורה.אני פותחת אחת מהן.
***היום לפני 20 שנה בדיוק- ניצלתי ממוות***היומן הזכיר לי את התאריך.–לפני כמעט 7 שנים,הייתי חלק מסדנת מספרי סיפורים של אליאנה שכטר בבית אריאלה וכתבתי על המאורע.מצרפת
עם כל הטוב והאושר שהביאה לנו המאה העשרים ואחת, יש גם כמה דברים מבורכים פחות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. כל איש ואישה שאגיד להם
היית יוצאת עם הקול הזה שמדבר בראש שלך לבירה? או שאולי עדיף מישהו פחות פוץ ולחוץ וקצת יותר תומך, זורם ונעים? מאז שנגמר הסגר האחרוןהתחושה
היום הייתי בבית משפט לראשונה בחיי – תובע ספאם סדרתי שתובע כשלושים פעם בשנה החליט לתבוע אותי על מה?מסתבר שיש בחוק התקשורת הידוע כחוק הספאם
אחד משני השיעורים התודעתיים הגדולים שעברתי בחיי: התמודדות עם חוסר וודאות זה היה לפני משהו כמו 5 וחצי שנים.עזבתי את עסק הטיולים שהקמתי והכניס לי
תקועים בבית. רק שניכם.לחץ כלכלי. הילדים בבית.איך עושים את זה נעים? 1.מה המטרה שלנו? איזה חיים נרצה ליצור? לדוגמא: מרחב של אהבה ושמחה.האם אני פועל
כפתורי שיתוף
