ניהול עצמי

קוראת את מה שכתבתי שנה שעברה וכל כך מזדהה. לא הרבה השתנה מאז אצלנו. אצלי, בפנים, לעומת זאת, השתנה לא מעט. מרגישה מגובשת יותר, חזקה יותר, מודעת

גמעתי כל ספר קשור בניסיון להבין בגיל 20 פלוס כשכל פרידה מבן זוג נחוותה כשמשהו מטלטל במיוחד, אחותי השאילה לי אחרי אחת הפרידות הכואבות ספר

שינוי פרספקטיבה מרענן: קבלת החלטות בתנאי חוסר וודאות וסטרס. קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות וסטרס הפכה למציאות יומיומית עבור מנהלים ומובילי ארגונים. קיימת נטיה לראות במצבים

קשה לנו. כמויות של הרוגים. חוסר ידיעה. אזעקות.יש לנו רק אחד את השני ואת מה שבשליטתנו בכל הכאוס הזה.ונכון, לא פשוט לתכנן עכשיו. אבל זה

חודש עמוס מאוד (באופן מבורך)ושנת מס הזויה ביותר הסתיימו להם.ינואר ופברואר קשים של תורי ענק עם חולים ומשתעלים סביבנו, אני וילדי בקור עז ממתינים (שוב)

כל שבועיים הוצאתי אוטובוס עמוס מטיילים צעירים (גילאי 20-40) לטייל בארץ  כל שבועיים, שכרתי מדריך שיתאים לאופי הטיול – ידעתי מי מצחיק ומי שומר על

דמיינו שאתם בני 70 או 80 או 90ואתם מלאי כאב וחרטה. מסתבר שיש 4 סוגי חרטה:1. בחירות קטנות יומיומיות בעלות השפעה ארוכת טווח: אם רק הייתי

"רכב צמוד, טלפון סלולרי (בתקופה שהיה שווה כמה מאות ש"ח בחודש), כפיפות למנכ"ל החברה, תפקיד מעניין, משכורת יפה (מאוד) ולא טוב לך??"שאלתי את עצמי."כן" עניתי