You are currently viewing למה נסעתי לפראג ולמה כדאי לך גם

למה נסעתי לפראג ולמה כדאי לך גם

בשנה האחרונה יש לי מנהג

אפילו שלושה

שבזכותם אני אפקטיבית, אנרגטית ויעילה יותר

כדאי לכם לאמץ אותם גם לעצמכם 🙂

זה התחיל לפני שנה
כבר אז כתבתי חלק מהפוסט הזה וכל הזמן דחיתי את פרסומו.
מאז אני משתמשת בכללים הללו ועובדת על פיהם.
במיוחד הראשון והשני-
לגבי השלישי, בינינו, אני לפעמים מפשלת.

וזה מה שכתבתי אז,
לפני שנה:

חודש לא קל עבר על כוחותינו
ובשיא הטירוף מחלה ריתקה אותי למיטה וכפתה עלי חוסר עשייה.

או אז ניסיתי להבין מה מנסים החיים ללמד אותי בכוח
והגעתי לשלוש מסקנות חד משמעיות.
מוזמנים להנות ולהשתמש:

1. חופשה רבעונית
כן. יש חיה כזאת מעכשיו.
גם אצלי.
בתור מישהי שממש ממש אוהבת את העבודה שלה
ומתייחסת אליה גם בתור עבודה וגם בתור תחביב,
לא הרגשתי שאני ממש זקוקה לזה.
אבל הגוף רצה
ובחישוב קצר שעשיתי הגעתי למסקנה שהחופשה האחרונה שלקחתי היתה אי שם בראש השנה
ואפילו כתבתי עליה פוסט (עם תובנות אלא מה)

רגליים מחייכות

הסבר תמונה

כשניסיתי לבדוק מתי המצברים שלי התחילו להתרוקן והתגלו סימני עייפות פיסית
(מהם התעלמתי מתוך תשוקה ואהבה למשימה), גיליתי שבערך כל 3 חודשים, כלומר, רבעון:
אני זקוקה להפסקונת קצרה.

בקיצור: כל רבעון=כל 13 שבועות= חסמתי את ימים חמישי עד שני ביומן.
יצרתי באמצעות לוח השנה שלי (גוגל קלנדר https://calendar.google.com)
אירוע חוזר כל 13 שבועות של "חופשה רבעונית"
ימים חמישי, ראשון ושני אני לא עובדת! בהוראה.

למה?
-כי אם לא חוסמים את זה מראש לא ניתן לחסום את זה תוך כדי תנועה.
תמיד יש משהו דחוף לעשות.
– וכי הבנתי שזו החופשה המינימלית שהגוף שלי זקוק לה מדי פעם.
וגם הראש והנפש. להתרוקן טוטאלית. להיות בחוסר עשייה.
ספר מעניין במיטה מתחת לפוך וזהו.

עדכון מהשטח: היום ממשיכה בנוהג הזה. פראג, פריס, סבלט בירושלים ושאר חופשות רבעוניות כיפיות.
לשכירים: הממשלה אישרה עכשיו גם סופי שבוע ארוכים. לינק בלחיצה כאן.

2. עיסוי/ טיפול כל שבועיים לפחות.
אני במקור תל אביבית. בשנים האחרונות חל מעבר לרחובות.
(עיר חמודה ומומלצת! גם לדעת תל אביבית אסלית. ויש אפילו רכבת! :))
ויחד עם המעבר לרחובות, חלו שינויים בכל מיני הרגליים תל אביביים.
ביניהם, לצערי, הרגל מבורך- שיאצו כל שבועיים.
כל שבועיים משך שנים, הייתי מגיעה לטלי- מטפלת בחסד ומקבלת טיפול שיאצו מדוגם שהיה משאיר אותי שלווה ואת הגוף שלי אסיר תודה.
עם המעבר לרחובות לא מצאתי תחליף ראוי לטלי וההרגל- הוזנח.
עדכון מהשטח:
מצאתי מטפל חדש בסביבה. לא שיאצו- דיקור וטווינה.
בנימין- מדקר יסודי ומומלץ ואיש מקסים.
כבר שנה אני מטופלת שלו.

אין כמו עיסוי לחיזוק ותחזוק הגוף והנפש.

3. מנוחה טוטאלית בשישבת.
כבר כתבתי פוסט על הנושא הזה מזמן מזמן. על כמה קשה לנוח לחלוטין וכמה זה חשוב.
אגב, מנוחה מבחינתי יכולה להיות גם לצאת לטיול רגלי ארוך מאוד,
שאני משתדלת לעשות לפחות אחת לחודש.
אבל אני מדברת הפעם על השבתות היותר בייתיות שלנו.
זה קשה לנוח לגמרי…
כי פתאום יש… זמן.
אז איך בכל זאת?

ואז המחלה עשתה לי קצת סדר:
כשהמחשב כבוי העולם נראה אחרת.
פתאום מצאתי את עצמי חוזרת לימים הטובים ההם, של פעם
ובולעת ספר שלם ביומיים.
תענוג.
(והיום עם הקריאה המהירה- בכלל!)

וזה הכלל שבניתי לעצמי:
בגלל שהרעיון לא להדליק מחשב יומיים ברציפות נראה לי מופרך ואף מופרע למדי,
החלטתי לשים לעצמי דד ליין בדמות כניסת השבת.
עד אז : מותר מחשב דולק אבל אחרי שהשבת נכנסה- אני מכבה.
וכך יוצא שהרווחתי קצת יותר מ-24 שעות נטולות מחשב שזה המון בשביל להספיק ולעשות דברים אחרים"

מוזמנים להגיב: גם לכם יש מנהג כזה כדי לרענן את הגוף והנפש?
איזה מנהג אתם מתכוונים לאמץ?

אהבתם? מוזמנים לפנק בלייק ולשתף בלינקדאין/ פייסבוק

רוצים לקבל את כל המאמרים הבאים לפני כולם ועוד מתנה על הדרך? מוזמנים ללחוץ כאן

בנוסף:
שלל רעיונות נוספים, שיהפכו אתכם למחייכים ואפקטיביים יותר:
1. פגישת היכרות איתי בחצי מחיר
2. הרצאה לארגון שלך + הפתעה
3. הרצאה שלי- לחוגי בית ואירועים פרטיים+ הפתעה
4. הרצאה שלי לסטארטאפים ומאיצים למיניהם + הפתעה

כתיבת תגובה