לקוחה חכמה שלי אמרה לי לא מזמן
משפט מאוד יפה:
כל סבל רגשי שאנו חווים
קשור למחשבה על משהו שקרה בעבר
או על משהו שעדיין לא קרה (אם בכלל יקרה) בעתיד
זה נכון.
אבל זה קשה כל כך להיות נוכחים רק בהווה.
תחשבו כמה פעמים הרהרתם בסוף השבוע
על כל מיני דברים שאתם צריכים לסגור לעבודה.
או שהגעתם הביתה בסוף היום עייפים ונזכרתם שיש
עוד שלל דברים שצריך לשבת עליהם ועוד לא עשיתם,
או לחילופין על משהו שקרה והרגיז אתכם.
הסבר תמונה
להיות ממוקדים בהווה, יעזור לכם:
1. לא לחוש אשמה.
כשאתם חווים את הרגע הזה במלואו ונהנים ממנו,
אתם לא טרודים במטלות שעוד לא עשיתם
או בשאר הפרעות שאינן קשורות בהווה.
2. להטען מחדש באנרגיה וכתוצאה מכך להיות יותר פרודוקטיבים.
ו-לא לעשות טעויות קריטיות. כבר כתבתי על זה מאמר.
3. להיות יותר קשובים. להיות נוכחים ברגע עד הסוף.
יגביר אהבה מצד הסובבים אתכם
וישפיע לחיוב על הקשרים שלכם בחיים
ועל תחושת האותנטיות והחיבור שלכם.
4 להנות יותר … מהרגע 🙂
אז איך עושים את זה?
1. הפקת לקחים מהעבר למען העתיד.
מישהו הרגיז אתכם? תשאלו עצמכם איך להגיב להבא
או מה אפשר לעשות אחרת כדי שזה לא יקרה שוב איתו או עם אדם אחר
ובזה נסגר העניין.
אין טעם לנבור בזה עוד.
אם מדובר במשהו רגשי,
מוזמנים לקרוא את המאמר "10 שלבים אפקטיביים "לשחרר" ולחוש פחות כאב"
2. נזכרתם במטלות שמטרידות אתכן? אני ישר רושמת. עושה רשימות.
ברגע שרשמתי, לא אשכח. ועכשיו… בחזרה לרגע הזה.
3. להכיר את עצמכם ומתי אתם הכי פרודוקטיבים.
ולשבץ מטלות בלו"ז שלכם בהתאם.
אחת הלקוחות שלי לדוגמא גילתה באמצעות התהליך המשותף שלנו,
שהיא פרודוקטיבית בעיקר בבוקר ועקב כך שינתה את הלו"ז שלה
וכשהיא חוזרת תשושה מהעבודה היא אפילו לא מנסה לשבת על מחקר שעורכת במקביל לעבודה.
זה גורם לה להיות יותר נוכחת ברגע,
לא לחוש ייסורי מצפון כשהיא "עושה חיים"
ומנגד, כאשר היא יושבת על המחקר בשעות המתאימות- היא אפקיבית, מרוכזת וממוקדת יותר.
היא מנתבת טוב יותר את הזמן והאנרגיה שלה.
להרחבה בנושא ניהול זמן מוזמנים לקרוא במדריך שהכנתי לכם את הפרק על ניהול זמן (פרק 2).
מאמר קשור: על כוחו של הרגע הזה 2.
מוזמנים להגיב מטה: האם אתם מרגישים שאתם נמצאים מספיק ברגע הזה? מה אתם יכולים לקחת לעצמכם החל מעכשיו כדי לשנות? מה הטיפ שלכם כדי לחוות את הרגע?
אהבתם את המאמר? מוזמנים לעשות לייק, להעביר לחברים ולשתף.
שלכם,
לירון
