בלוג

***הדברים שלא מספרים לנו על הריון ולידה***
וואוו. כמה דברים .
השנה האחרונה הייתה אחת הקשות בחיי.
מעולם לא הרגשתי ביחסים כל כך קשים עם הגוף שלי או ליתר דיוק-
עם הבריאות שלי.
עד שבוע 18 להריון הקאתי כל יום לפחות פעם ביום,
שלא לדבר על החריפות השכלית שנטשה אותי לתקופה זו- הרגשתי שהמוח שלי סובל מערפול מאסיבי וכל הרהור ועשייה דרשו אנרגיה אינסופית.
בשבוע 19 הרגשתי שהאנרגיות חוזרות אלי – כל כך שמחתי שהפרזתי בעשייה ( הרי הריון זו לא מחלה 🙂 ).
בשבוע 26 נכנסתי לשמירת הריון.
כאן בן הזוג המדהים שלי דאג לי בטירוף.
הכין ועשה, העיקר שאנוח. בזכותו ובזכות רצון חזק משכתי את ההריון עד שבוע 36.
ואז- ניתוח קיסרי (שנקרא לידה) ושני צאצאים מתוקים באים לאוויר העולם.
הייתי זומבי ולא הבנתי למה כלכך כואב וקשה לי- לי, זאת שאף פעם לא לוקחת כדורים.
אני חזקה- ידעתי על עצמי ולא הבנתי מה קורה שם. למה המצב רק מחמיר במקום להשתפר ולמה משככי הכאבים לא משככים שום כאב.
ואז כשהשתחררתי הביתה, ואת המשככים שכחתי לקחת כי ממילא לא עזרו, החום עלה וגילו- סבלתי מזיהום בעקבות הלידה.
אנטיביוטיקה לוריד וסה"כ שבועיים בבית החולים ואני חוזרת הביתה לטפל בתאומים.
—
התאומים בני כמעט 7 חודשים ואני חוזרת לעשייה קצת יותר אינטנסיבית למען העסק שלי ולמען עצמי.