ווואוו איזו סדרה.
4 פרקים מטלטלים, במיוחד שני האחרונים.
מטלטלים כי הם מראים באיזה עולם דפוק אנחנו חיים.
ההונאה של מיידוף היא לא ההונאה של מיידוף רק.
היא ההונאה של המערכת כולה. כל מי שאנחנו נותנים בו אמון.
אלו שאמורים לעשות בדיקת נאותות למשל, או אלו שאנחנו מפקידים להם כל חודש כספים שעבדנו לא מעט בשביל לחסוך.
מאיפה לנו שהכסף יהיה שם כשנצטרך אותו?
מאיפה לנו שכשחברה מדורגת בדירוג אשראי מסוים הוא אכן אמין?
אחרי שרואים את הסדרה הזאת מבינים שאנחנו פתיים.
לחלוטין.
אי אפשר להאמין בכלום.
המערכת רקובה מהיסוד ומפתיע שהיא ממשיכה וממשיכה להתקיים.
מלבד מיידוף, בנק ג'יי פי מורגן עקב אחר מיליארדי דולרים שהופקדו אצלו ועשה- כלום.
הרשות לניירות ערך קיבלה במשך קרוב לעשור התראות הכוללות דגלים אדומים ברורים וחד משמעיים ועשתה- כלום.
מישהו שם נתבע? ישב בכלא?
נאדה.
סדרה מכאיבה ברמה הפילוסופית.
הכל קשקוש ואנחנו חלק מזה.
קשקוש בלבוש.
תרתי משמע.
