לפעמים עייפות היא החלטה

לפעמים עייפות היא החלטה

לפעמים עייפות היא החלטה

אני זוכרת שלפני שנים ארוכות
כשהייתי בת 17 (לפני צבא)
השתתפתי בסדנה מרובת משתתפים
מישהי עלתה לבמה
המנחה ביקש ממנה לעצום עיניים ולהזכר במשהו
כששאל אותה מה היא מרגישה
היא ענתה: "עייפות".
הוא לא קיבל את התשובה.
"על מה מכסה העייפות?" הוא שאל
"עייפות זו בחירה".
אני זוכרת שתמהתי אז על הרעיון אבל הוא נשאר בראשי.
השתעשעתי בו מדיי פעם
אבל שימוש מאסיבי בו,
היה לי רק ב10 וחצי החודשים האחרונים,
מאז שהתאומים נולדו.

קורה לי לא מעט
שאני מתעוררת באמצע הלילה
לקטנטנים
(לנשים חוש שמיעה מפותח יותר מאשר לגברים. מוכח מחקרית 🙂 )

כוחו של הרגע

ואז קול קטן בראש אומר לי
"ווואוו איזו עייפות"
"איזו ברירה יש לי?" אני מהרהרת לרגע
ואז עונה לקול הזה בנחרצות "לא!"
"אני עירנית ואנרגטית!"

אם תמצאו אותי
שוטפת כלים באמצע הלילה (בזמן שהקטנטנים אוכלים),
תבינו ש-כן, זה עובד!
לפעמים עירנות היא החלטה.

מוזמנים לנסות (ברגעי אין ברירה בלבד) ולעדכן 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות