על עומס ולחץ כלכלי, מה בדרך כלל עושים ומה כדאי לעשות

על עומס ולחץ כלכלי, מה בדרך כלל עושים ומה כדאי לעשות

לירון פורת מדברת למצלמה

הסבר תמונה

***על עומס ולחץ כלכלי, מה בדרך כלל עושים ומה כדאי לעשות***
סוף של יום
( ככה זה כשהוא מתחיל ב4 וחצי בבוקר 🙂 הוא מסתיים מוקדם).
סופסוף רגע של שקט עם עצמי.
מחשבות של סוף יום ושבוע רק שהפעם אני משתפת, מתעדת.
בכתיבה, המחשבות מקבלות צורה והופכות ברורות יותר, כשנכתבות.
שבוע עמוס עברתי.
הרבה הרצאות, פגישות ולקוחות.
סיפוק בגלל ההספק, מצד שני קצת סטרס,
להספיק לקחת את קטנטנים מהמעון וכל השאר.
איך אני מוצאת את עצמי בתוך כל העשייה הזאת?
איפה אני נושמת אוויר לרווחה?
לפעמים אנחנו שוכחים את עצמנו מרוב עומס.

"אני חייבת להכין צ'ק ליסט לעסק",
אמרה לי השבוע בעיניים עייפות, לקוחה מבריקה ותותחית בתחומה, "אני צריכה שדברים יזוזו קדימה".

פרסומת של לירון פורת

הבנתי אותה אבל הרגשתי את האנרגיה שלה:
כל כך הרבה לחץ. בעיקר כלכלי, שמוביל לעשייה.
לפעמים זה טוב, כי מדרבן לעשייה,
אבל פה זה כבר היה בשלב שאחרי,
הסטרס הורגש בכל מצמוץ שלה.

הקשבתי לה קשב רב.
הלב ואח"כ גם הראש זעקו לשים את העשייה בצד לרגע:
מה שצריך זה להרפות, לחדש אנרגיות, להשקיע שם מאמץ- בריפיון, במנוחה, בידיעה שהכל טוב.
שיעורי הבית שלה היו למצוא איך היא מחדשת אנרגיות לעצמה ולעשות זאת. לדאוג לעצמה.

אם העשייה מונעת מסטרס- היא בדרך כלל לא נושאת פרי.
מניסיון העבר.

כשאני מרגישה דחק כלכלי- אני תורמת תרומה כלשהי לנזקקים.
אז אני מזכירה לעצמי, שאני צינור להעברת שפע ביקום.
שהכל משחק ושאני *יודעת* שהכל טוב.
שהכל בסדר. זו דרך להראות מעין אצבע משולשת לפחד: "לא ציפית לזה, אההה??? :)"

כך גם עם עשיית היתר.
לנוח, להרגע, לשבות…

שבת שלום 🙂
לירון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות