היטלר, מיידוף, מרגלים קובנים כפולים
ורבים אחרים-
איך לא עלינו על אופיים האמיתי?
איך הם תעתעו ברבים וטובים?
מה מפריע לנו לנתח ולהבין זרים?
ספר מעולה של גלדוול שגמעתי יחסית במהירות.
מומלץ בחום בייחוד למי שבתחום המשפט, שיטור, בטחון, מו"מ אבל לא רק.
מסכמת לכם ולעצמי כמה נקודות חשובות:
1. אנחנו בוחרים באמת כברירת מחדל.
למה? כי האלטרנטיבה של לחיות בעולם בו אין אמון היא קשה מנשוא.
2. אנחנו חושבים שאנחנו מבינים לגבי אחרים דברים שהם לא מבינים לגבי עצמם (אבל לא להפך) וזה גורם לנו לדבר כשמוטב שנקשיב בסבלנות.
3. שקיפות- הבעות פנים, מבט בעיניים, שפת גוף; משקפים מה אנשים חושבים או מרגישים: אז לא. מחקרים רבים מוכיחים שאין קשר בין הדברים. לדוגמא: אדם מופתע, לא נראה מופתע.
4. יש גבול ליכולתנו לדעת את האמת וליכולתנו לדובב את הצד השני. ענווה וריסון הם חשובים. אחרת אנחנו עלולים להביא לעיוות האמת.
5. אלכוהול. ווואוו. כמה שהפרק על אלכוהול הימם אותי. אני חושבת שכל הורה למתבגר או מתבגרת צריכ/ה להניח להם לקרוא את זה.
6. צימוד- התנהגות כלשהי של אותו זר, לא תתקיים ללא הקשר מסוים. ההקשר יכול להיות מקום מסוים/ נסיבות מסויימות/ תנאים מסויימים מאוד שבלעדיהם לא תתקיים ההתנהגות.
לדוגמא: המוני מקרי התאבדויות על גשר הזהב בסן פרנססיקו. מה יקרה אם יתקינו מחסום התאבדויות על הגשר?
האם מי שרוצה להתאבד ימצא דרך אחרת ויתאבד בכל מקרה?
מסתבר שלא.
7. ולסיום: מה קורה כאשר משהו משתבש לנו עם אדם זר? אנחנו מאשימים אותו כמובן 
.
.לילה טוב,
לירון
