איך אנשים יצירתיים מגיעים עם רעיונות נהדרים?
שלושת ההרגלים המפתיעים של אנשים מקוריים
הרצאת TED מצויינת שהחלטתי לשתף בה אתכם
מצרפת לכם תקציר של ההרצאה וכמיטב המסורת, מסקנות שלי לפעולה
לצפייה בסרטון
לחצו כאן
תקציר הסרטון:
אדם גרנט, פסיכולוג ארגוני, חקר, בדק וזיהה
שלושה מאפיינים והרגלים מפתיעים
של אנשים יצירתיים ומקוריים
שבחרו לצאת עם הרעיון הגדול שלהם החוצה.
הנה הם:
1. הם דחיינים.
כן ,כן. אבל לא כרוניים. הם דחיינים אבל לא של הרגע האחרון- אלא אי שם באמצע.
כהוכחה לדחיינות וליצירתיות, אדם נותן לדוגמא את לאונרדו דה וינצ'י שלקח לו 16 שנה לצייר את המונה ליזה
ומרתין לותר קינג שאת נאום ה I HAVE A DREAM שלו,
כתב מסתבר ממש עד לדקות האחרונות לפני שעלה לבמה
וגם אז – לאחר 11 דקות, נטש את הנייר הכתוב לטובת מוחו היצירתי.
ברגע שמשאירים דברים פתוחים, לא סגורים הרמטית ומתעכבים איתם מעט-
משאירים פתח למחשבה וליצירתיות.
וזה מוביל אותנו למאפיין נוסף של היצירתיים:
הם מתחילים מהר ומסיימים לאט.
מתרגשים בתחילת התהליך מחדוות היצירה אבל אח"כ מתעכבים בפיניש.
כשבוחנים את שיעורי הכשלון של מוצרים חדשים לגמרי מגלים שהם מגיעים ל47% כשלון
לעומת זאת מוצרים משופרים סובלים משיעור כשלון צנוע של 8% בלבד.
לדוג': גוגל לא היו ראשונים: הם הגיעו אחרי הדפדפנים AltaVista ו YAHOO.
אבל -לחדשנים חשוב להיות שונים וטובים יותר.
לא בהכרח להיות ראשונים.
2. הם מלאי ספק ופחד.
הם יאתגרו עצמם. לא יגידו שהם לא מספיק טובים. יגידו שהרעיון לא מספיק טוב וזה האתגר.
במחקר שנעשה לפי סוג דפדפן שבו העובד משתמש,
התגלה שמשתמשי פיירפוקס וכרום עולים בביצועים שלהם
במקומות עבודה על משתמשי אקספלורר וספארי.
איך זה יכול להיות?
במקומות עבודה רבים דפדפן ברירת המחדל הוא אקספלורר או ספארי.
אלו שמשתמשים בכרום או בפיירפוקס מטילים ספק בקיים (שזה אחד העקרונות שלנו) , בברירת המחדל, ומחפשים אופציה טובה יותר.
כלומר: בעקבות הטלת הספק נעשה שיפור משמעותי שגורם להם להסתכל אחרת על הקיים.
ומה לגבי הפחד?
הם מפחדים להכשל אבל הם יותר מפחדים לא לנסות ולהכשל.
בטווח הארוך החרטות הגדולים שלנו הן על זה שלא ניסינו ולא על זה שעשינו.
ההיסטוריה מלמדת שאנחנו לא נשפטים על הרעיונות הגרועים שלנו. רק הטובים.
וזה מוביל אותנו למאפיין השלישי:
3. יש להם המון רעיונות גרועים.
האנשים הכי מקוריים הם אלו שנכשלו הכי הרבה. כי הם:
– ניסו הכי הרבה
-יצרו הכי הרבה. אם מסתכלים לדוגמא על כמות היצירות של מלחינים רואים שבאך, בטהובן ומוצרט יצרו כמות מטורפת של יצירות.
ככה גם הסיכוי שלהם ליצור משהו מקורי בתוך כל הכמות הזאת- היה גדול יותר.
המסקנות שלי:
דחיינות היא חסם בדרך לפרודוקטיביות אבל היא מצויינת בכל הנוגע לעידוד יצירתיות. כשאתם דוחים משהו/ מתמהמהים- אל תרגישו רע עם עצמכם. אולי הייתם פחות פרודוקטיביים, אבל הייתם יותר יצירתיים.
פרפקציוניזם 1: עוזר לנו להטיל ספק, לשפר ולהסתכל על הדברים בצורה שונה
פרפקציוניזם 2: חשוב שיהיה כלפי התהליך/ המוצר/הרעיון ולא כלפי עצמנו כדי לא לנוון עצמנו מנקיטת פעולה.
פרפקציוניזם 3: גם אם עושים ועושים בפיגור (דחיינות אלא מה), וגם אם לא מושלם- עדיף לעשות מאשר לא לעשות בכלל (אחרת מרתין לותר קינג לא היה עולה לנאום! הנאום אפילו לא היה מוכן…)
אין מי שלא מפחד. לעשות למרות הפחד זה העניין (יש לי אפילו סדנא על זה)
ליצור כמה שיותר, לנסות ולהתנסות. אלו שנכשלו הכי הרבה הם המקוריים שהצליחו בסוף בגדול.
מוזמנים להגיב למטה: מה דעתכם?
אהבתם את המאמר? מוזמנים לשתף/ ללייקק/ שניהם
מאמר קשור שעלול לעניין אותך: מסקנה חד משמעית מהמחקר הארוך ביותר שנעשה בתחום האושר
רוצים לקבל ממני את המאמר הבא בבלוג לפני כולם?
מוזמנים להירשם כאן ועל הדרך לקבל ממני גם מתנה!
ספר בן 81 עמודים הכולל 8 כלים ייחודיים
שיהפכו כל יום עבודה שלכם ליום עם חיוך גדול מבפנים 🙂
