דמיינו שאתם בני 70 או 80 או 90
ואתם מלאי כאב וחרטה.
מסתבר שיש 4 סוגי חרטה:
1. בחירות קטנות יומיומיות בעלות השפעה ארוכת טווח: אם רק הייתי עושה את זה…
חוסך יותר, מתאמנת יותר, לוקח את הלימודים יותר ברצינות, ישנה טוב, אוכל נכון… במקום לחשוב על העתיד מתמקדים יותר מדי בהנאות ההווה ( בכלכלה התנהגותית נקרא העדפת הווה)
2. תעוזה ואומץ: הלוואי והייתי לוקח/ת את הסיכון…
בחירה בבטחון על פני לקיחת סיכונים. חבל שלא לקחתי את הצעת העבודה ההיא, חבל שלא הצעתי לה לצאת איתי, חבל שלא דיברתי ועוד…
3. מוסר: אם רק הייתי עושה את הדבר הנכון.
חוסר נאמנות, שקרים. אין מה להרחיב פה יותר מדי. די ברור.
4. קשרים ומערכות יחסים: בני משפחה, חברים, הורים , ידידים… "אם רק הייתי יותר בקשר" אם רק הייתי אומר/ת: אני אוהב/ת אותך לעתים קרובות יותר…
אחד הכלים החזקים לקבלת החלטות (יש 2 כלים. זה הכל) הוא החזון שלנו.
לפעמים צריך לבחור בין מה ש"נוח" לנו כרגע, למה שיחבר אותנו לחזון שלנו וישא פרי בטווח הארוך.
מה מניע אותנו לבחור בדרך הקשה?
אצלי למשל -התלהבות, נחישות והתמדה
מה עוד יכול להניע אותנו?
הפחד מפני חרטה עתידית.
בהרצאה חד פעמית שלי לקהל הרחב,
ביום שני הבא, נתמקד בחזון שלנו ב8 תחומי חיים באופן בו נוכל לייצר הרגלים שיעזרו לנו ליצור חיים ארוכים כשאנחנו פעילים, צלולים ומאושרים יותר.
מוזמנים מאוד 
הפוסט מבוסס על ספרו של דן פינק: The power of regret שסקר יותר מ15 אלף חרטות ב105 מדינות ועל מתודולוגיית ZoomOut-ZoomIn.
