היום- אני סוגרת 37 שנות חיים לירוניות.
גשם רענן יורד ואני מחייכת.
חנוכה מתחיל מחר- וזה החג האהוב עלי.
מה התחדש בשנה האחרונה?
המון.
זו הייתה שנה עוצמתית. מכל הבחינות.
– חזרתי לעיר הולדתי, תל אביב והבנתי כמה היא חסרה לי ב-4 השנים האחרונות.
– נישאתי בחתונה משפחתית מצומצמת לאהבה שלי, רפי.
– הרגשתי שהגעתי למקום של הכרה מקצועית כמו שרציתי: הזמנות להרצאות, פיתוח מנהלים ותהליכי ייעוץ אסטרטגי זורמות אליי מפה לאוזן.
– התחלתי לבנות את דרכי כדירקטורית וחברת ועדת ביקורת/ השקעות.
– המשכתי ללמוד, לחקור, להעמיק ולהתפתח, כמו שאני אוהבת.
– פגשתי אנשים מרתקים חדשים וכמובן לא ויתרתי על זמן איכות עם הותיקים והאהובים.
– התחלתי תהליך חדש ומעניין. מתבוננת בו בסקרנות, בשמחה וביראה.
אומרים שהיכן שנמצאים הפחדים הכי גדולים שלנו- נמצא בין השאר הייעוד שלנו.
כך הרגשתי לגבי פחד הקהל שהיה לי.
וכך אני מקווה להרגיש גם ביחס להורות.
חנוכה שמח ושנה נפלאה לכולכם 🙂
אוהבת,
לירון
