גם לך יש פחד קהל?

אני זוכרת שפעם שמעתי הקלטה של אובמה
באחד הנאומים הראשונים שלו.
הוא נשמע זוועה. הרבה "אהההההה…."בין המילים. ממש גרוע.
ואם אובמה הצליח לעשות כזה שיפור-
למה שאנחנו לא נצליח? 🙂

וורן באפט בכבודו ובעצמו מספר שהיה לו פחד קהל .
השינוי הגדול נבע, הוא מספר,
מקורס ביסודות ההשקעה שהחל ללמד באחת האוניברסיטאות.
זה איפשר לו להתאמן שוב ושוב
על מיומנויות ההצגה שלו.
מוזמנים לקרוא על זה כאן

2. לא להתרגש מתגובות הקהל.
הן לא בהכרח קשורות אלינו.
זה קשה ליישום אבל חשוב לזכור את זה כדי להתמודד עם הפחד.
בעבר נכחתי בהרצאה מדהימה של דודי ברוורמן- מרצה ג'ינג'י נמרץ, מרתק ומקסים.
בהרצאה הוא סיפר שבאחת ההרצאות שנתן-
הוא קלט בעינו בחור ובחורה מדברים ללא הרף.
בכל פעם שראה אותם הלך וגאה בו כעס.
בסוף ההרצאה, בשיא החוצפה, ניגש אליו הבחור
ואומר לו "תודה רבה על ההרצאה. היא הייתה מרתקת. נהניתי מאוד".
דודי לא התאפק ושאל אותו משהו בסגנון:
תסלח לי שאני שואל
אבל איך אתה מעז להגיד לי שההרצאה היתה מרתקת?
כל ההרצאה לא הפסקת לדבר"
הבחור ענה לו "הגעתי עם חברה מארגנטינה. תירגמתי לה את כל ההרצאה…"

3. להקליט את עצמנו.
זה מביך לשמוע את זה אח"כ אבל זה בסיס טוב לשיפור.
זה גם ייתן לכם מושג לגבי משך ההרצאה- שלא תהיה ארוכה או קצרה מדיי.
כמובן שכדאי גם להתאמן על מישהו שסומכים עליו.
רצוי מישהו מתחום העיסוק של הקהל מולו נציג,
כך שייתן לנו גם הערות בונות רלוונטיות.

4. לעשות מדיטציה בבוקר ההרצאה
ואם אפשר גם ממש לפני ההרצאה ולדמיין את הקהל מרוצה לגמרי מאיתנו,
מוחא כפיים בהתלהבות וניגש הביתה- ליישם 🙂

5. ע"פ מחקרים- שתי הדקות הראשונות של ההרצאה הכי קשות.
אח"כ הפחד מתחיל להעלם ומרגישים יותר בנוח.
תמצאו פתיח מקורי ונחמד שיגרום לכם להיות פחות נבוכים.
גם ירענן את הקהל וגם יעביר לכם מהר את שתי הדקות הללו.

6. לזכור את התשוקה שלנו לנושא.
גם כשהרציתי בעבר כשכירה
בפני דירקטוריון הבנק על מדיניות ענף הנדל"ן- התלהבתי מהנושא.
אפשר להתחבר לכל נושא שאנחנו מומחים בו.
פשוט להתחבר למומחיות שלנו ולעמדות שלנו ולרצות לשתף אותם הלאה.
זה מקרין לקהל.

7. לנסות לשלב כמה שיותר סיפורים במצגת.
אני אדם מאוד משימתי אז זה לא תמיד קל לי.
אני משלבת בעיקר המון מחקרים מעניינים
וטיפים מעשיים אבל אם ניתן לשזור אותם באיזשהו סיפור טוב הרי זה משובח.
הקהל אוהב סיפורים. זה מותח והזמן טס לו.