היום אחרי פגישה,
קפצתי לבקר חברה ממש טובה
במחלקת היולדות בתל השומר.
היה מוזר להגיע לשם ולראות הכל
ולחשוב שרק לפני עשרה חודשים הייתי שם
אבל זה כבר סיפור אחר.
הסיפור הפעם – קשור בחנייה.
איך רון חולדאי אמר באחת מישיבות מועצת העיר?
"אין לנו בעיית חניה, כי – אין חנייה!"
אז גם על תל השומר בשעות הביקור אפשר לומר את זה.
שוטטתי עם הרכב, הגעתי כבר לאזור המגורים הסמוך ו…
נאדה .
אין חנייה.
ואז נזכרתי שיש 3 דרכים למצוא חניה.
הראשונה:
לשוטט עד שמוצאים.
השנייה:
לחנות את הרכב בעמדת כוננות ותצפית טובה ולהמתין.
מתישהו מישהו ייצא מאיפשהו.
הבעיה עם השיטה הזאת: היא דורשת סבלנות מברזל.
והשלישית:
לחזר אחרי מי שיוצא מבית החולים/ הקולנוע/ נקודת היעד שלכם, לפנות אליו בחיוך ולשאול- "אתה יוצא מחניה במקרה? "
לא אלאה אתכם בפרטים רק נסכם שכזה איתור חניה עוד לא היה לי:
מצאתי איש חביב מבולבל באמצע חניון ענק,
שאלתי אותו את השאלה,
פיניתי תיקים ושקיות עם מזון תינוקות מהמושב לצידי,
הסעתי אותו לחניה שלו (ברגל היה לוקח לו ימים)
בדרך עשינו נטוורקינג שווה
ו…
חניתי!
